268
Agnese Faccini – Mauro Perani
VDV 13. Ester Finzi Anau m. 4 Av 5620, 23 luglio 1860
יראת ה׳ אוצרה / ]......[ הלוכות ביתה /
/
אסתר פינצי ענו
פה נטמן מעטה נפש /
עלתה לשמים / ד׳ לחדש מנחם שנת התר״ך / שני חייה שלשה וששים / תנצב״ה
Qui è nascosto l’involucro dell’anima / di
Ester Finzi Anau,
/ il timore del Signore era il suo
tesoro / [......] la vita della sua casa. / È salita al cielo / il 4 del mese di Menaḥem dell’anno 5620.
/ Gli anni della sua vita sono stati sessantatré. / Sia la sua anima unita nel vincolo della vita.
VDV 14. Arieh Ascoli m. 15 Tammuz 5621, 23 giugno 1861
אריה אסקולי
פה / ירדה מתחת מצאה מנוח / גוית אריה / הלא הוא מעלת החכם /
ישר נאמן מהיר בתורת אלדיו / נהג צאן קדשים / בעיר רוויגו / שלשים שנה /
/
אהוב נכבד רצוי לכל אחיו / מחשק למוד עמוק מתוכו רצוף אהבה / אשדת של
שק
אהבת יה בערה בו / עבר עליו רוח נכאה ימיו מכאובים / דאגה בלב כל איש
הוצע לרבים / ביום ט״ו לחדש תמוז שנת התרכ״א / תנצב״ה / בינו נא זאת
42
ואפר
עוברי דרך / על חסיד נדכה עד מאד / על צרה כמבכירה / שפכו דמעה כמים
Qui / sono scese sotto terra e hanno trovato riposo / le spoglie mortali di un leone (=
arieh
):
/ egli è l’eccellente, il saggio /
Arieh Ascoli
,
/ retto, leale, zelante nella Torah del suo Dio, /
guidò il gregge dei santi / nella città di Rovigo / per trent’anni. / Amato, stimato, benvoluto da
tutti i suoi fratelli, / amava lo studio profondo, in lui unito ad amore, / l’effluvio dell’amore di
Dio bruciava in lui. / Ma si abbatté su di lui uno spirito che afflisse i suoi giorni a causa dei
dolori, / divenne ansioso il cuore ogni uomo, e molti si coprirono di
sacco e cenere
(Est 4,1 e
3) / il giorno 15 del mese di Tammuz dell’anno 5621. / Sia la sua anima unita nel vincolo della
vita. / Comprendete ciò, voi che passate per la via, / su quest’uomo pio rattristiamoci assai /
per il dolore, acuto come quello di una primipara, / e versate fiumi di lacrime.
VDV 15. Yiṣḥaq Mošeh di Ancona m. 17 Tammuz 5621, 25 giugno 1861
בן אחד
/
אנקונה
יצחק משה די
מצבת / קבורת איש אמונים ותם הר״ר / הזקן
ושמונים שנה במותו / ביום י״ז לחדש תמוז / שנת התרכ״א / ובנו / כמ״ר אלישע
אנקונה יצ״ו / אחר שתים שלשים שנה / לנסיעתו למרחקים / חזר לארץ מולדת /
ויצעק אבי אבי ואיננו / אז בשברון לבו הציב הציון הזה / להזכיר שם אביו / ויום
פקודתו / תנצב״ה
Pietra / Sepolcrale dell’uomo devoto e incorruttibile, il maestro Signore / l’anziano
Yiṣḥaq
Mošeh di Ancona
/ morto all’età di ottant’anni / il giorno 17 del mese di Tammuz / dell’anno
5621. / Suo figlio / il nostro onorato maestro Elisha Ancona, lo custodisca la sua Roccia, /
dopo trentadue anni / dedicati ai suoi viaggi in terre lontane, / è tornato alla terra natale / e ha
gridato: “Padre mio! Padre mio!”, ma egli non c’era più! / Allora con il suo cuore spezzato, ha
42
Est 4,1 e 3.
Ebrei a Ferrara 2.indd 268
07/04/14 11.37
